ביטחון תזונתי מקומי בנוף הגלובלי: אתגרים והשלכות

בטחון מזון הוא כבר מזמן לא רק סיסמא. המגמה העולמית מראה כי מדינות שמות דגש הולך וגובר על חיזוק החוסן הלאומי ודאגה לרווחת האזרחים בייצור מקומי של חומרי גלם חקלאיים. עד 2020, המגמה הזאת היתה בולטת בדגש על מדינות מתפתחות, אך מאז הקורונה ששינתה את הסדר העולמי כפי שהכרנו אותו עד אז, ברור לכל שעל כל מדינה להבין שאומנם היא מתנהלת בסחר גלובלי, אך מחויבת  לביטחון מזון מקומי לאזרחיה.

לא רק איתני הטבע הם המשפיעים על הצורך בייצור מזון מקומי, גם סיטואציות קיצוניות של מלחמה בין מדינות שונות מצריכה את המדינה לדאוג לאזרחיה כאשר יש עיכובים ואי סדרים במשלוחים של תבואות וחומרי גלם אחרים אל המדינה הנמצאת בקונפליקט. כך קורה לדוגמא במקרה של אוקראינה כאשר חלקים נכבדים מהעולם הסתמכו עליה ועל רוסיה כספקיות תבואה מרכזיות בסחר הבינלאומי. כעת המדינות נמצאות במלחמה האחת עם השניה, ומדינות רבות בעולם ובפרט מדינות מתפתחות נותרו ללא אספקה רציפה של תבואה, כגון חיטה ודגנים, שהינם קריטיים לקיום האוכלוסיה.

בזמנים קשים אלה, עולה מראה מרהיב של אחדות וסולידריות. סמל אריאל לנדאו, המוצב בקיבוץ בדרום, מדבר על החוסן והאחווה הזו. "כיף לראות כאן אזרחים שבאים להתנדב, זה באמת מלח הארץ. בשביל זה אנחנו נלחמים", אמר סמל לנדאו. "התחושה טובה. אנחנו כאן כדי להגן על עוטף עזה, בין אם זה ברפת או במטעים, וכמובן על הגדר ובקיבוץ. אגב, יש פה גם יתרונות, אני שותה חלב טרי כל יום."1

הגיבורים הבלתי ידועים בזמנים מאתגרים אלה הם החקלאים שלמרות הסכנות ממשיכים בעבודתם החיונית. מסירותם מונעת מחסור פוטנציאלי וממחישה את המהות הבסיסית של ביטחון תזונתי במצבי משבר. מקרים כאלה מדגישים את החשיבות העליונה של ביטחון תזונתי. בין אם הם מתמודדים עם קונפליקטים, אסונות סביבתיים או אתגרים בלתי צפויים אחרים, הכרחי לאומות להיות עצמאיות ולהבטיח את רווחת האוכלוסייה שלהן.